Google ChromeGoogle Chrome

למה דוחים את התוסף שלכם ב-Chrome Web Store ב-2026 (ואיך להימנע)

הצוות של AiToolsForAppsנכתב בעזרת בינה מלאכותית15 דקות קריאה

בקצרה

  • ב-1 ביולי 2026 פרסמה Google ארבעה שינויים במדיניות Developer Program Policies של Chrome Web Store והחילה אותם ב-1 באוגוסט 2026: Limited Use מחמיר, גילוי בולט של כל איסוף נתונים, איסור על תוספים שעוקפים את מנגנוני ההגנה של שירותי בינה מלאכותית, והוצאת שווקי חיזוי בכסף אמיתי (Chrome for Developers).
  • השינויים חלים על כל הקטלוג, לא רק על הגשות חדשות: כרטיס שלא נגעתם בו מאז יוני עלול להיות מסומן בכל זאת.
  • סיבת הדחייה מספר אחת נשארת כתמיד: הרשאות מופרזות, כשליש מהדחיות, כשאחת מכל חמש הפרסומים הראשונים נדחית לפי הניתוח של תהליך הבדיקה של CWS Kit.
  • הבודק האנושי בודק שלושה דברים: שהתוסף עושה את מה שהכרטיס אומר, שכל הרשאה מוצדקת על ידי פונקציה גלויה ושהטיפול בנתונים תואם להצהרת הפרטיות.
  • אתם צריכים מדיניות פרטיות גם אם הכול מעובד מקומית: מה ש-Google דורשת היא הצהרה נגישה וספציפית, ו"אני לא אוסף כלום" הוא טענה שצריך לכתוב, לא להשמיט.

אם קיבלתם מייל עם קוד צבעים מוזר, Purple Potassium, Yellow Magnesium, והמשפט "התוסף שלך אינו עומד במדיניות התוכנית", אתם לא לבד: Chrome Web Store החמיר ב-2026 גם את נוסח המדיניות וגם את עומק הבדיקה הידנית. המאמר הזה מפרק את הסיבות האמיתיות לדחייה, הרשאה אחר הרשאה, ואומר מה בדיוק לכתוב בהצדקה ובמדיניות הפרטיות. ואם אתם רוצים לטפל בחלק הזה גם בעזרה אוטומטית, aiChrome, אפליקציית AiToolsForApps עם כלי בינה מלאכותית לתוספים של Chrome, נבנתה בדיוק למי שיוצר, מוכר או מתחרה ב-Chrome Web Store.

חלון דפדפן מזכוכית מתחת לזכוכית מגדלת לבדיקה, עם מודולים פנימיים מסומנים בענבר
חלון דפדפן מזכוכית מתחת לזכוכית מגדלת לבדיקה, עם מודולים פנימיים מסומנים בענבר

למה דוחים את התוסף שלכם ב-Chrome Web Store ב-2026?

כי הבודק לא מעריך את הכוונה שלכם, הוא מעריך את העקביות בין שלושה מסמכים: ה-manifest, כרטיס החנות והצהרת הפרטיות. רוב הדחיות אינן בגלל קוד זדוני, אלא בגלל הרשאה מוצהרת שאף פונקציה גלויה לא משתמשת בה, בגלל תיאור שמבטיח יותר ממה שהגרסה שהועלתה עושה, או בגלל מדיניות פרטיות כללית שהועתקה ממוצר אחר. מאז 1 באוגוסט 2026 יש חלק רביעי שצריך להתאים: הנתון שאתם אוספים חייב להיות נחוץ בהחלט למטרה היחידה שהצהרתם עליה.

ההקשר עוזר להבין את הקשיחות. בקטלוג היו 178,299 תוספים פעילים במרץ 2026, 22.70% יותר משנה קודם, וברבעון הראשון של 2026 בלבד נכנסו 38,015 ויצאו 7,890 (סטטיסטיקות Chrome Web Store 2026). עם נפח כזה הבדיקה לא יכולה להיות נדיבה: היא מסננת לפי אותות מכניים והאות הראשון הוא הבלוק permissions.

מה בדיוק השתנה ב-1 באוגוסט 2026

Google פרסמה את השינויים ב-1 ביולי 2026 והחלה לאכוף אותם ב-1 באוגוסט 2026. הם ארבעה, ושלושה מהם נוגעים בנתונים. ההודעה הרשמית עצמה מזהירה שתוספים שאינם עומדים בדרישות עלולים להיתקל באמצעי enforcement, כולל הסרה מהחנות.

מדיניות שהשתנתהמה היא אומרת עכשיואת מי זה משפיע בפועל
Limited Use"Any user data collected by an extension must now be strictly necessary to the extension's disclosed single purpose"כל תוסף שאוסף משהו "ליתר ביטחון": אנליטיקה של גלישה, טלמטריה רחבה, היסטוריות מלאות
Disclosure Requirementsכל איסוף נתונים חייב להיות מוצהר באופן בולט, גם אם הוא קשור הדוק למטרה היחידה; וחובה להודיע באופן יזום על שינויים מאוחרים יותר בטיפולמי ששינה את ה-backend או הוסיף ספק בלי להודיע למשתמשים שכבר התקינו
Malicious and Prohibited Productsאסורים תוספים שנועדו "circumvent safety guardrails, usage restrictions, or other protective measures implemented by AI-powered services"Jailbreaks של צ'אטבוטים, עקיפת מגבלות שימוש או מכסות של שירותי בינה מלאכותית, אוטומציות שעוקפות הגנות
Regulated Goods and Servicesאסורים שווקי חיזוי: "Extensions that facilitate or enable real money transactions on predictive outcomes are not allowed"הימורים על תוצאות בכסף אמיתי, כולל prediction markets

מקור: עדכון מדיניות Chrome Web Store, 1 ביולי 2026. העיתונות המקצועית דיווחה על כך כהחמרה של תקני הפרטיות עם מועד אחרון ב-1 באוגוסט, גם ב-Android Authority וגם ב-CyberInsider.

שתי הבחנות שנוטים לפספס:

  1. "בולט" לא אומר "במדיניות הפרטיות". הגילוי צריך להיות גלוי למשתמש בזרימת השימוש, לא קבור בכתובת משפטית. קוד ההפרה שמכסה זאת בקטלוג הרשמי הוא Purple Nickel, "הסכמת משתמש לא מספקת לאיסוף נתונים".
  2. גם שינוי מאוחר נחשב. אם בגרסה 1.0 הכול היה מקומי ובגרסה 1.4 אתם שולחים את הטקסט שנבחר ל-API, זה שינוי בטיפול שצריך להצהיר עליו באופן יזום. אי אפשר לעדכן את המדיניות בשקט.

הצדקת הרשאות בכתב חובה מאז יוני 2026

לפי סיכום השינויים הרגולטוריים של CWS Kit, מאז 1 ביוני 2026 כל תוסף שמבקש host permissions, storage או identity חייב להגיש הצדקה כתובה במהלך הבדיקה, ואת ההצדקות האלה קורא אדם, לא מערכת אוטומטית: הצדקה לא מספקת פירושה דחייה. כדאי לקבל זאת כמו שזה, סיכום של צד שלישי ולא הטקסט הרשמי, אבל זה מתאים למה שהתיעוד של Google עצמה מבקש בלוח הבקרה: להסביר למה אתם צריכים כל הרשאה.

הטעות הנפוצה היא לא לא לכתוב כלום, אלא לכתוב טאוטולוגיה. "אני צריך storage כדי לאחסן נתונים" לא מצדיק כלום. ההצדקה שעוברת מורכבת משלושה חלקים: איזו פונקציה של המשתמש, איזה נתון מסוים ולמה אי אפשר בפחות.

הרשאההצדקה שנוטה להיכשלהצדקה שעובדת
storage"כדי לשמור נתוני משתמש""שומר את שלוש ההעדפות של לוח האפשרויות (שפה, גודל וערכת נושא) ב-chrome.storage.sync. לא נשמר תוכן של דפים או מזהים."
identity"כדי להתחבר""מקבל את אסימון ה-OAuth של המשתמש כדי לקרוא את רשימת המסמכים שלו עצמו בכפתור ייבוא. לא מתבקש שום היקף מעבר לקריאת הרשימה הזו."
host permissions"כדי שיעבוד בכל אתר""מזריק את הפאנל הצדדי רק ל-https://docs.ejemplo.com/*, האתר היחיד שבו לפונקציית הסיכום יש משמעות; שאר הדומיינים מתבקשים בזמן אמת עם chrome.permissions.request()."
tabs"כדי לנהל לשוניות""קורא את הכותרת וה-URL של הלשונית הפעילה בלחיצה על הכפתור שמירת סימנייה. לא עוברים על ההיסטוריה ולא מונים לשוניות ברקע."
scripting"כדי להזריק סקריפטים""מזריק את highlight.js ללשונית הפעילה כשהמשתמש לוחץ על האייקון, עם activeTab כהיקף."

שלושת הדברים שהבודק האנושי בודק

הבודק האנושי מתקין את התוסף, משתמש בו ומצליב שלושה דברים: אם הוא עושה מה שהכרטיס אומר, אם כל הרשאה מוצדקת על ידי פונקציה גלויה ואם הטיפול בנתונים תואם להצהרת הפרטיות. לפי הפירוט של תהליך הבדיקה ב-2026, בדיקה טיפוסית אורכת בין יום ל-3 ימים, ותוספים עם הרשאות רגישות יכולים לעבור את עשרה הימים.

שלוש במות זכוכית שמייצגות את שלושת הדברים שהבודק בודק: פונקציה אמיתית, הרשאה הקשורה לפונקציה גלויה והתאמה להצהרת הפרטיות
שלוש במות זכוכית שמייצגות את שלושת הדברים שהבודק בודק: פונקציה אמיתית, הרשאה הקשורה לפונקציה גלויה והתאמה להצהרת הפרטיות

אותו מקור מציג את חלוקת הדחיות כך: הרשאות מופרזות בערך שליש, ואחריהן מדיניות פרטיות חסרה או לא מתאימה, כרטיסים מטעים (keyword stuffing, הבטחות שווא, upsells שלא הוצהרו), קוד מעורפל (מזעור מותר) ותוספים שפשוט לא עובדים אחרי ההתקנה. ומוסיף נתון לא נעים: בערך אחת מכל חמש הפרסומים הראשונים נדחית, אף ששיעור הדחייה יורד מאוד למפרסמים עם היסטוריה.

המסקנה המעשית היא שהפונקציה הגלויה היא הקריטריון המלכותי. אם התוסף שלכם מבקש history אבל המשתמש לא מוצא שום מסך שבו הוא רואה את ההיסטוריה שלו, ההרשאה הזו לא מוצדקת, גם אם הקוד שלכם משתמש בה בפנים. הכלל שכדאי לאמץ: הרשאה אחת, כפתור אחד. אם אי אפשר להצביע על המסך שבו המשתמש רואה את ההשפעה של ההרשאה, הסירו אותה או העבירו אותה ל-optional_permissions.

איזו אזהרה מילולית יראה מי שמתקין את התוסף שלכם, הרשאה אחר הרשאה

Chrome מתרגמת כל הרשאה למשפט מסוים בחלון ההתקנה, והמשפט הזה קובע אם המשתמש משלים את ההתקנה או נבהל. לא כל ההרשאות מציגות אזהרה: storage, identity, scripting, notifications, alarms ו-activeTab לא יוצרות אף אחת. אלה האזהרות המילוליות לפי רשימת ההרשאות של ה-API של התוספים:

הרשאהאזהרה מילולית בהתקנההערה
tabs"Read your browsing history."מושתקת אם התוסף כבר מבקש <all_urls>
webNavigation"Read your browsing history."אותה אזהרה כמו tabs
history"Read and change your browsing history on all signed-in devices."האזהרה האגרסיבית ביותר בקטלוג הרגיל
bookmarks"Read and change your bookmarks."—
topSites"Read a list of your most frequently visited websites."—
downloads"Manage your downloads."—
geolocation"Detect your physical location."—
clipboardRead"Read data you copy and paste."—
clipboardWrite"Modify data you copy and paste."—
management"Manage your apps, extensions, and themes."—
nativeMessaging"Communicate with cooperating native applications."—
debugger"Access the page debugger backend." + "Read and change all your data on all websites."שתי אזהרות, אחת מהן שקולה לגישה מלאה
declarativeNetRequest"Block content on any page."—
cookiesבלי אזהרה משלההאזהרה מגיעה מהרשאות ה-host הקשורות
storage, identity, scripting, notifications, alarms, activeTabבלי אזהרהactiveTab היא הדרך השקטה לפעול על הלשונית הנוכחית

שתי מסקנות שימושיות. הראשונה: activeTab היא ההרשאה הכי לא מוערכת באקוסיסטם, כי היא עושה 80% ממה שאנשים מבקשים עם host permissions בלי ליצור שום אזהרה. השנייה: כשתוסף צובר כמה הרשאות עם אזהרה, המשתמש לא רואה אחת, הוא רואה רשימה, והתיעוד הרשמי של הצהרת הרשאות אומר זאת במפורש. כל שורה נוספת ברשימה הזו היא המרה אבודה.

איך לצמצם הרשאות host מ"כל האתרים" לדומיינים מסוימים

בקשת <all_urls> ב-host_permissions היא הבקשה שיש לה הכי הרבה סיכוי להפעיל בדיקה ידנית מעמיקה, להבהיל את המשתמש באזהרה "לקרוא ולשנות את כל הנתונים שלך בכל אתרי האינטרנט" ולהיחסם על ידי מדיניות ארגונית. הפתרון הוא לא לוותר על ההיקף: הוא להצהיר על הדומיינים שבאמת משתמשים בהם ולהעביר את השאר לזמן ריצה.

השוואה בין משפך רחב שבולע עשרות אתרים לבין תעלה צרה שרק שלושה דומיינים מסוימים עוברים בה
השוואה בין משפך רחב שבולע עשרות אתרים לבין תעלה צרה שרק שלושה דומיינים מסוימים עוברים בה

הדרך, בארבעה שלבים:

  1. מלאי אמיתי. רשמו את הדומיינים שבהם ה-content_script שלכם עושה משהו שנצפה. אם הם חמישה, אלה חמישה דפוסים, לא <all_urls>.
  2. פרטו דפוסים מסוימים ב-host_permissions, עם נתיב כשאפשר לצמצם: https://www.ejemplo.com/app/* טוב יותר מ-https://*.ejemplo.com/*.
  3. העבירו את תו הכלל ל-optional_host_permissions. לפי התיעוד של Chrome, הרשאות אופציונליות "are granted by the user at runtime, instead of at install time": המשתמש מוסיף אתר כשהוא מבקש, עם חלון בכל פעם.
  4. בקשו בזמן אמת עם chrome.permissions.request(), קשור למחווה של המשתמש (כפתור "להפעיל באתר הזה"), לא להפעלת ה-service worker.
{
  "manifest_version": 3,
  "host_permissions": [
    "https://docs.ejemplo.com/*",
    "https://app.ejemplo.com/editor/*"
  ],
  "optional_host_permissions": ["<all_urls>"],
  "permissions": ["activeTab", "storage"]
}

ה-manifest הזה מותקן בלי אזהרת הגישה המלאה, מכסה את שני הדומיינים שבהם הפונקציה קיימת ומשאיר את הדלת פתוחה לכל אתר אחר בהסכמה מפורשת. הוא גם התצורה הקלה ביותר להצדקה בכתב: הבודק רואה שצמצמתם ושתו הכלל הוא opt-in.

אם התוסף שלכם כן צריך <all_urls> בהתקנה, חוסמי פרסומות, מנהלי סיסמאות, קוראים אוניברסליים, ההצדקה צריכה להסביר למה הוא לא יכול לעבוד עם דפוסים צרים יותר. לא מספיק לטעון שהוא צריך: צריך לנמק את חוסר האפשרות הטכנית.

מה צריכה לומר מדיניות הפרטיות שלכם גם אם הכול מעובד מקומית

שאתם לא אוספים כלום, במפורש ובאופן שאפשר לאמת, ולמה כל הרשאה מוצהרת לא מרמזת על איסוף. עיבוד מקומי לא פוטר אתכם ממדיניות פרטיות נגישה מהכרטיס: קוד ההפרה Purple Lithium בקטלוג הרשמי של Google הוא בדיוק "היעדר גילוי של מדיניות פרטיות", ומדיניות כללית שאינה קשורה לפונקציונליות של התוסף נחשבת לא מתאימה.

כיפת זכוכית אטומה מעל מחשב נייד עם הנתונים מסתובבים בלולאה סגורה בפנים, שרתים חיצוניים מנותקים ומסמך מדיניות פרטיות נשען על הבסיס
כיפת זכוכית אטומה מעל מחשב נייד עם הנתונים מסתובבים בלולאה סגורה בפנים, שרתים חיצוניים מנותקים ומסמך מדיניות פרטיות נשען על הבסיס

מה שבודק מצפה למצוא במדיניות של תוסף מקומי ב-100%:

  • משפט חד-משמעי: שום נתון של המשתמש לא מועבר אל מחוץ למכשיר ואין שרת משלכם שמקבל משהו.
  • מה נשמר ואיפה: "ההעדפות נשמרות ב-chrome.storage.local, בפרופיל הדפדפן של המשתמש, ונמחקות עם הסרת התוסף".
  • הרשאה אחר הרשאה, מה היא לא עושה: אם אתם מבקשים tabs, אמרו שה-URL של הלשונית הפעילה נקרא בזיכרון ולא נשמר ולא נשלח.
  • היעדר צדדים שלישיים: בלי אנליטיקה, בלי SDKs, בלי CDNs שרושמים בקשות. אם יש מקור מרוחק, גופנים באינטרנט, API של תרגום, ציינו אותו; השתיקה שם היא מה שהופך מדיניות נכונה ללא מתאימה.
  • קוד מרוחק: הצהירו שכל הקוד שניתן להרצה נמצא בחבילה. להריץ קוד שהובא מבחוץ היא ההפרה Blue Argon של הקטלוג הרשמי.
  • איך יודיעו על שינוי: מדיניות הגילוי היזום של אוגוסט 2026 מחייבת להודיע על שינויים מאוחרים יותר, אז השאירו כתוב את הערוץ (הערת גרסה, מסך חידושים, אימייל).
  • פרטי קשר ותאריך עדכון אחרון, עם כתובת URL חיה תמיד: קישור שבור בשדה המדיניות הוא דחייה ישירה.

ופרט תפעולי: המדיניות שאתם כותבים צריכה להתאים לתיבות השימוש בנתונים שאתם מסמנים בלוח הבקרה. חוסר העקביות ביניהם הוא אחד משלוש נקודות ההצלבה של הבודק.

קודי הדחייה של Google, מתורגמים

כש-Google דוחה תוסף, המייל כולל קוד עם שם של צבע ושל יסוד כימי. אלה קטגוריות סגורות וציבוריות: לזהות את שלכם אומר לכם בדיוק מה לתקן. אלה אלה שפוגעים הכי הרבה בתוספים לגיטימיים, לפי מדריך פתרון ההפרות הרשמי:

קודמשמעותתיקון
Purple Potassiumהרשאות שהתבקשו ולא נעשה בהן שימושהסירו את ההרשאה או הראו לבודק את הפונקציה שמשתמשת בה
Purple Lithiumחסרה מדיניות פרטיותקישור חי וספציפי בשדה בלוח הבקרה
Purple Nickelהסכמה לא מספקת לאיסוף נתוניםגילוי בולט והסכמה מפורשת לפני האיסוף
Purple Magnesiumאיסוף מיותר או הפצת נתוניםאל תתעדו פעילות גלישה אלא אם פונקציה גלויה דורשת זאת
Purple Copperהעברת נתונים לא מאובטחתHTTPS; אל תכניסו נתונים לכותרות או ל-query strings
Blue Argonקוד מרוחקבלי <script> חיצוניים או eval(); הכול בתוך החבילה
Red Titaniumקוד מעורפלמזעור כן, ערפול לא
Yellow Magnesiumהתוסף לא עובדבדקו את ה-ZIP המארוז, לא רק את התיקייה שחולצה
Yellow Zincמטא-נתונים חלשים (אייקון, כותרת, צילומי מסך)נכסים מלאים ותיאוריים
Yellow ArgonKeyword stuffing בכרטיסבלי מילים שחוזרות יותר מחמש פעמים
Red Magnesium ומשפחתוכמה מטרות לא קשורותמטרה אחת לתוסף; פצלו לשני מוצרים
Grey Copperמשחק מקוון או שווקי חיזויאסור במפורש מאז אוגוסט 2026

רשימת בדיקה לפני שלוחצים "שליחה לבדיקה"

אם אתם עושים רק מעבר אחד לפני השליחה, עשו את זה. כל סעיף מתאים לסיבת דחייה אמיתית שתועדה למעלה.

  1. מטרה יחידה במשפט אחד. אם אתם צריכים "ו" כדי לתאר את התוסף, כנראה יש לכם שני מוצרים.
  2. הרשאה אחת, פונקציה גלויה אחת. עברו על ה-manifest והצביעו על המסך של כל הרשאה. מה שלא אפשר להצביע עליו, החוצה או ל-optional_permissions.
  3. activeTab לפני host_permissions, ודפוסים מסוימים לפני <all_urls>.
  4. הצדקה בכתב ל-host permissions, storage ו-identity: פונקציה + נתון מסוים + למה אי אפשר בפחות.
  5. כרטיס = build. צילומי מסך ותיאור של הגרסה שאתם מעלים, לא של השנה שעברה ולא של ה-roadmap.
  6. כיבוד מגבלות הכרטיס וטקסטים בלי מילוי של מילות מפתח.
  7. מדיניות פרטיות חיה, ספציפית, עקבית עם תיבות השימוש בנתונים ומפורשת אם הכול מקומי.
  8. גילוי בולט בזרימת השימוש לכל איסוף, ותוכנית כתובה להודיע על שינויים עתידיים.
  9. בדקו את החבילה. התקינו את ה-ZIP בפרופיל נקי ובדקו שהוא עולה בלי שגיאות בקונסול.
  10. בלי קיצורי דרך למנגנוני ההגנה של בינה מלאכותית או לכסף אמיתי על תוצאות: זה כבר לא דחייה, זו הסרה.

כדאי לזכור למה זה שווה את המאמץ: החציון של תוסף ב-Chrome Web Store הוא 18 משתמשים ורק 2.63% עוברים 10,000, עם 14.10% באפס משתמשים (סטטיסטיקות 2026). צוואר הבקבוק הוא לא הקוד, אלא להגיע לחנות כשהכול מוצג נכון ולהישאר בה.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשכת בדיקת תוסף ב-Chrome Web Store ב-2026?

בין יום ל-3 ימים לרוב ההגשות החדשות, לפי ניתוח תהליך הבדיקה. תוספים עם הרשאות רגישות יכולים לעבור את עשרת הימים, כי הם עוברים מהשלב האוטומטי, ניתוח סטטי, אימות ה-manifest, בדיקת נכסים ומדיניות הפרטיות, לבדיקה ידנית מלאה.

האם המדיניות החדשה משפיעה עליי אם לא עדכנתי את התוסף מאז לפני אוגוסט 2026?

כן. המדיניות חלה על כל הפריטים בחנות, לא רק על הגשות חדשות, וה-enforcement של הנוסח המעודכן החל ב-1 באוגוסט 2026. כרטיס שלא השתנה מאז לפני התאריך הזה עלול להיות מסומן, ולפי ההודעה הרשמית תוספים שאינם עומדים בדרישות חשופים להסרה.

האם אני צריך מדיניות פרטיות אם התוסף שלי לא אוסף שום נתון?

כן, והיא צריכה להיות ספציפית לתוסף שלכם. היעדר גילוי של מדיניות פרטיות הוא קטגוריית דחייה בפני עצמה (Purple Lithium) ומדיניות כללית שאינה קשורה לפונקציונליות נחשבת לא מתאימה. מה שמשתנה כשלא אוספים כלום הוא לא החובה, אלא התוכן: אתם מצהירים במפורש שאין העברה אל מחוץ למכשיר ומסבירים, הרשאה אחר הרשאה, למה.

האם אפשר לבקש <all_urls> אם התוסף שלי באמת צריך את זה?

אפשר, אבל צפו לבדיקה ידנית מעמיקה יותר ולאזהרת ההתקנה המרתיעה ביותר. ההצדקה צריכה להסביר למה התוסף לא יכול לעבוד עם דפוסים צרים יותר, לא להסתפק בטענה שהוא צריך. מומלץ להצהיר על הדומיינים המסוימים ב-host_permissions ולהשאיר את <all_urls> ב-optional_host_permissions, שהמשתמש מעניק בזמן ריצה.

אילו הרשאות לא מציגות שום אזהרה למשתמש בהתקנה?

לפי רשימת ההרשאות הרשמית, לא יוצרות אזהרה storage, identity, scripting, notifications, alarms ו-activeTab; גם ל-cookies אין אזהרה משלה. בנוסף, האזהרה של tabs ("Read your browsing history.") מושתקת אם התוסף כבר מבקש <all_urls>, כי ההרשאה הזו כבר מכסה אזהרה רחבה יותר.

למה דחו אותי על "הרשאות מופרזות" אם הקוד שלי משתמש בהן?

כי הקריטריון של הבודק הוא הפונקציה הגלויה למשתמש, לא השימוש הפנימי בקוד. אם ההרשאה משרתת לוגיקה שהמשתמש אף פעם לא רואה משתקפת במסך, הבודק קורא אותה כבלתי מוצדקת. היציאה היא או לחשוף את הפונקציה, או להסיר את ההרשאה, או להפוך אותה לאופציונלית ולבקש אותה כשהמשתמש מפעיל את הפונקציה הזו.

מה נחשב "עקיפת מנגנוני הגנה" של שירות בינה מלאכותית?

המדיניות החדשה אוסרת תוספים "שנועדו לעקוף מנגנוני הגנה של בטיחות, הגבלות שימוש או אמצעי הגנה אחרים שהופעלו על ידי שירותים מבוססי בינה מלאכותית". בפועל זה מכסה jailbreaks של צ'אטבוטים, עקיפת מגבלות שימוש או מכסות ואוטומציות שמטרתן לחמוק מההגנות של השירות. אינטגרציה עם API של בינה מלאכותית תוך כיבוד התנאים שלו לא נכנסת לאיסור הזה.

האם אני צריך להודיע למשתמשים שלי אם אני משנה מה שאני עושה עם הנתונים שלהם?

כן, ובאופן יזום. זה בדיוק החלק השני של השינוי בדרישות הגילוי של יולי 2026: לא מספיק לעדכן את המדיניות באתר, צריך להודיע למשתמש על השינוי בטיפול. השאירו כתוב במדיניות שלכם באיזה ערוץ תעשו זאת.

איפה כלי בינה מלאכותית משתלב בכל זה

העבודה שקראתם זה עתה, צמצום הרשאות, ניסוח הצדקה לכל אחת, כתיבת מדיניות פרטיות שעקבית עם מה שה-manifest מצהיר והכנת כרטיס שאומר בדיוק מה שה-build עושה, היא עבודה חוזרת, והיא בדיוק זו שקובעת אם עוברים את הבדיקה בפעם הראשונה או בשלישית. aiChrome, אפליקציית AiToolsForApps, מרכזת כלי בינה מלאכותית למי שיוצר, מוכר או מתחרה בתוספים של Chrome ונבנתה לרגע הזה: זה שלפני הלחיצה על "שליחה לבדיקה".

המדיניות תמשיך להשתנות, 2026 הביאה שינויים בכמה תאריכים, ולכן ההרגל הטוב ביותר הוא לא לשנן את הכלל, אלא להשאיר את ה-manifest ואת הכרטיס במצב שאפשר להגן עליו: כל הרשאה עם הפונקציה שלה, כל נתון עם הסיבה שלו וכל טענה בכרטיס שאפשר לאמת בשלושים שניות על ידי מישהו שמעולם לא דיבר איתכם.

הכינו את ההגשה הבאה עם aiChrome: מצמצמים הרשאות, מנסחים את ההצדקות ואת הכרטיס, ומגיעים לבדיקה של Chrome Web Store כשהכול עקבי. נסו בחינם, בלי הרשמה.

הכינו את ההגשה הבאה עם aiChrome: מצמצמים הרשאות, מנסחים את ההצדקות ואת הכרטיס, ומגיעים לבדיקה של Chrome Web Store כשהכול עקבי. נסו בחינם, בלי הרשמה.

להמשך קריאה

כל המאמרים →

↑ חזרה למעלה